נולד בשנת תרס"ח (1908) במצרים למשפחה דתית מכובדת, (היה בן אחיו של הרב י.ב. פאפולה) ועלה לארץ-ישראל בהיותו בן עשר. בגיל שלוש עשרה נאלץ להפסיק את לימודיו ולצאת לעבודה, בכדי לעזור לכלכלת הבית. נסים היה חבר מסור באגודת "מכבי" מגיל 15 עד ליום מותו. במאורעות תרפ"ט היה בין מאבטחי המכונית שחילצה את חללי מוצא ביניהם משפחת מקלף. במאורעות תרצ"ו היה נסים בין הראשונים שהתגייסו למשטרה כ"שוטר מוסף", ומילא תפקידי שמירה. נסים היה צעיר אמיץ לב וחביב על ידידיו משום פשטות הליכותיו וגישתו הישירה וגלוית הלב אל כל אדם. ביום כ"ח באלול תרצ"ו (15.9.1936), כאשר רכב על אופנועו להחזיר את נשקו לתחנת המשטרה באבו-כביר, נפצע קשות בהתנגשות עם משאית ערבית. הוא הובא לבית החולים "הדסה" ושם מת מפצעיו. נסים נפל בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת עולמים בבית הקברות בנחלת יצחק. השאיר אשה ותינוק.

בתחקיר שנעשה בשנת 2017 נמצא שמקום מנוחתו בנחלת יצחק, תל אביב, בישראל.